| | דרך ההתמודדות של תוכנית אקומטר |
נתק תודעתי בין פעולה לתוצאה | קשה להבין את ההשפעה של פעולות אישית של רבים על המטרה הגלובלית. | הפיכת הבלתי נראה לנראה: אקומטר מציג נתונים של צריכה וחסכון המקדמים הבנה של ההשפעה הגלובלית האפשרית |
| מנגנון הגנה שמקשה להתגייס לפעולה ולשינוי הרגלים. | נתונים המעוררים לפעולה: הנתונים העדכניים וההשוואות השנתיות/החודשיות/השבועיות מציפים את הבעיה ומעודדים לפעולה. |
| העולם גדול מדי. "איך אני כיחיד יכול להשפיע?" | מיקוד ומשוב מיידי: הצגת נתונים ומשוב על צריכת הכיתה שלי יוצר תחושת שליטה ומסוגלות להשפעה ושינוי במרחב הקרוב. |
| התפיסה שהפתרונות נמצאים במרחב הטכנולוגי בלבד. | הטכנולוגיה כמנוף לשינוי התנהגותי: המערכת הופכת טכנולוגיה לכלי למידה פדגוגי – ומחזירה את מוקד השינוי להרגלים היומיומיים של הצוות והתלמידים. |
| המוטיבציה לשינוי יורדת כאשר הסביבה אינה מעודדת חיסכון. | יצירת נורמה חיובית חדשה: השוואה בין כיתות ובתי ספר מעודדת תחרות בריאה, יוצרת נורמת חיסכון מחייבת ומגבירה את המוטיבציה הקבוצתית. |
| הרגלים ישנים גורמים למוח להעדיף את הנתיב המוכר. | משוב מתמשך וחיזוקים: הצגת נתונים חוזרת ונשנית לאורך זמן שומרת על השינוי בתודעה ומסייעת לאימוץ נורמות חדשות. |
| חוסר אמון במובילי השינוי (הנהלה, מדינה, מדע). | שקיפות ואובייקטיביות: הנתונים מגיעים ממערכת מדידה אובייקטיבית ובלתי תלויה. שקיפות הנתונים יוצרת אמון בתהליך השינוי ובהנהגה. |
"המחירים" של שינוי בהתנהגות | חשש מוויתור על נוחות, זמן או חשש פיננסי. | הוכחת תועלת מיידית: המערכת מציגה את התועלת הפיננסית והסביבתית של החיסכון, ומראה שהשינוי אינו כרוך בוויתור על נוחות אלא בהתנהלות אחראית יותר. |
| העדפת מעשים קלים אך בעלי משמעות פחותה על פני פעולה משמעותית. | המדידה הממוקדת (תאורה ומיזוג) מכוונת ישירות לנקודות הצריכה הגבוהות ביותר, ומבטיחה דיוק פעולות השינוי במקומות ההשפעה בעלי המשמעות הרבה ביותר. |
תגובות